כבר 9 חודשים שעולם התרבות שותק שתיקה מפחידה בישראל. כשבאירופה ובסין לאחר הסגרים נפתחו תאטראות, מוזיאונים ובתי קולנוע, ישראל לא לקחה דוגמה. וחבל.
עם הושבה במרחקים ומסכות בכניסה, עם תאי פלסטיק שקופים שנבנו באולמות תיאטרון וקולנוע בסין, הוכיחו המדינות האלה שההצגה לא רק חייבת להימשך אלא גם יכולה.
בישראל משום מה, התרבות נמצאת במקום האחרון, אולי בגלל יוקר המחייה, אולי מפאת חוסר תקציב ואי תמיכה מהמדינה, מה שבטוח- לא חסרים תירוצים.
תארו לכם כמעט שנה לא לעשות את מה שבוער בליבכם. המשפט הידוע שאדם לא בוחר לעסוק באמנות אלא האמנות בוחרת בו, הוא לא קלישאה. הוא אמת לאמיתה וכל מי שאוהב באמת את העיסוק שלו יכול להזדהות כאן.
כעת, סגר שני כבר מאחורינו, ואמנים יוצאים מגדרם כדי להמשיך להחיות את האמנות שלהם. הופעות בחצרות של בתים, העלאת מופעים והצגות אונליין, רבים מלמדים ואף עובדים בעבודות לא קשורות כדי להתפרנס ואיך שהוא להמשיך ליצור תוך כדי.
מנכ”ל האופרה הישראלית, צחי גרניט איים לפטר 53 זמרים ורק לאחר התערבות של שח”ם, ארגון השחקנים בישראל, הקפיא את העניין והסכים לשקול אותו מחדש.
“זה לא כל כך נעים לראות גן סגור” הפך להיות “זה לא כל כך נעים לראות תיאטרון או כל היכל תרבותי אחר סגורים”.
מתווה תרבות, האמנם?
בין בקשה למענק וסיוע, זכאות ואי זכאות, דמי אבטלה, התקווה לא נראית באופק.
אפילו כשהיה ניראה שמתוכנן מתווה תרבות, התבדינו כשהודיעו לאחרונה שבכדי לצפות בהצגה בתיאטרון, הצופים יצטרכו לעבור בכל פעם בדיקת קורונה.
ברצינות? מה עם פשוט להנחות את הקהל לשים מסכה ולבדוק חום בכניסה? למה הקניונים נפתחו ללא שום בדיקות קורונה ,כשתורים ארוכים של אנשים משתרכים להם בתוך חלל סגור של קניון לעבר החנויות ובמטוסים דוחקים זרים גמורים לשבת אחד ליד השני ללא שום בדיקות קורונה, אבל להגיע למוזיאון או לצפייה במופע זה מוקצה?
ההצעה המופרכת הזאת מוכיחה שוב שבישראל, התרבות נדחקת לשוליים. אולי אם יסגרו את נטפליקס והוט, יפסיקו תוכניות רדיו ומוזיקה ולא יטרחו ליצור מופעי ילדים אונליין, המדינה תתעורר ותעזור לכולנו להתעורר מהחלום בלהות בו אנו שרויים כבר יותר מדי זמן.